31.10

שלום לכולם וליל כל הקדושים שמח!

אחרי שאתמול סיקרנו את הפלישה ממאדים ואת הפצצה האימתנית ביותר בהיסטוריה, אפשר לחזור לשיגרה ולדברים החשובים באמת - באר שבע.

היום לפני 96 שנים התנגשו האימפריה העות'מאנית (חיל המשלוח המצרי) והאימפריה הבריטית (כוחות אוסטרלים וניו-זילנדים) זו בזו ממש אצלנו, בבאר שבע. בקרב באר שבע כבשו הכוחות הבריטית את העיר מידי הכוחות העות'מאנים באחת מהתקפות הסתערות הפרשים האחרונות בהיסטוריה. 

הצלחת הקרב אפשרה את ההתקפה על עזה, כיבוש ירושלים וכל המזרח התיכון על ידי כוחות הוד מעלתה. 

חטיבת הפרשים הקלים הרביעית מסתערת על באר שבע. מקור: ויקיפדיה. 

אנחנו מתקדמים 39 שנים, אבל נשארים פחות או יותר באותו אזור ואולי גם עם פחות או יותר אותם כוחות - טייסים בריטים וצרפתים מפציצים כוחות מצרים בסיני כדי לכפות עליהם את פתיחת תעלת סואץ לשיט חופשי. 

נתקדם עוד 12 שנים ונישאר באותו אזור. לאחר הפצצה ארטילרית כבדה של המצרים על כוחות צה"ל המתבצרים בחצי האי סיני לאחר מלחמת ששת הימים, הוחלט שכלו כל הקיצין - יוצאים למבצע עומק. במבצע "הלם" השתתפו 4 מסוקי סופר פרלון - על שניים מהם היו לוחמי סיירת צנחנים שהונחתו באזור נגע חמאדי ופוצצו כמה שנאי חשמל - דבר שהפיל את החשמל במקום ברדיוס של 300 ק"מ. מסוק אחר נשא פצצה שהונחה על גשר קינא שעל הנילוס ופערה בו חור, והמסוק הרביעי נשא פצצה שהונחה על גשר נגע חמאדי ופגעה בו. הנה נגע חמאדי במפה:


הצג מפה גדולה יותר

והנה עוד משהו שקרה היום לפני רק 11 שנים (בדגש על "רק") - הוותיקן ביטל את פסק הדין בעניינו של גלילאו גליליי והודה שכדור הארץ אינו במרכז היקום. משפט גלילאו עצמו התרחש רק זמן קצר לפני כן - בשנת 1633.

אז אולי כדור הארץ אינו במרכז העולם, אבל אירועי היום מראים שבאר שבע ואזור הדרום הם כן. 

30.10

כולנו מכירים את זה - אנחנו שומעים מוזיקה ברדיו או רואים סרט בטלויזיה כאשר לפתע מבזק חדשות קוטע במפתיע את השידור הרגוע ומודיע על התרחשות מיידית, לרוב מאיימת או עצובה. 

היום לפני 75 שנים, בתחנת רדיו בניו-יורק, נקטעה נגינת התזמורת שהושמעה ברדיו לטובת מבזקי חדשות מסעירים. לא, לא מדובר על מבזק שקשור למלחמת העולם השנייה, אלא על משהו גדול הרבה יותר. 

במבזק הראשון דווח כי אסטרונומים מזהים התפרצויות גז והתפוצצויות על מאדים. המבזק השני - בשל התצפיות החריגות, הממשלה מבקשת מכל מצפי הכוכבים לשאת עיניהם אלעל אל מאדים על מנת לעקוב אחר ההתרחשויות. בשלישי מרואיין אסטרונום מפורסם שאומר שאין חיים על מאדים ומסביר את התופעות, אך לפתע מקבל מכתב בו נאמר שדבר מה פגע באדמה, נמדדה רעידת אדמה באזור ניו-ג'רסי והפרופסור נדרש לבדוק את העניין. הוא מצידו טוען שכנראה מדובר במטאור וזה פשוט צירוף מקרים. לאחר מכן הכתב, יחד עם הפרופסור מגיעים לנקודת נפילת המטאור ומדווחים מהשטח, כאשר לפתע הכתב מבחין בקול זמזום מתוך העצם ו... העצם נפתח! 

חייזרים יוצאים מהעצם! חייזרים ממאדים נחתו באזור ניו ג'רזי והם יוצאים מהחללית שלהם! אנשים מתחילים להישרף ו... השידור מהשטח נקטע.

כמובן שזה לא מעולם לא קרה, לא היתה חללית מדובקת עם סקוטש והזקנה לא התפצלה לשתיים. כל זה היה תסכית רדיו של אורסון וולס לקראת ליל כל הקדושים - מלחמת העולמות. אני יודע שזה מעט ארוך, אבל באמת שאני ממליץ לכם לקחת שעה פנויה ולהאזין לזה. למרות שידעתי מלכתחילה שמדובר במתיחה - זה מאוד משכנע. 

ייתכן שהתסכית על הפלישה ממאדים היה אכן כלכך משכנע, שהרבה אנשים נלחצו. ייתכן (כנראה שלא) שזה גם מה שגרם לסובייטים לבצע ניסוי בפצצת הגרעין "צאר" ("צאר בומבה") בדיוק 23 שנים אחר כך. 'צאר בומבה' הייתה הפצצה הגרעינית העוצמתית ביותר שפוצצה אי פעם - "רק" 50 מגה טון (בערך פי 3,300) מהפצצה שהוטלה על הירושימה. במקור הייתה הפצצה אמורה להיות עוצמתית פי 2, אך המהנדסים חששו - ובצדק. עוצמת הפיצוץ העצומה הגיעה עד לכ-1% מהעוצמה שמפיקה השמש ופי 10 מכל התחמושת שהוטלה במלחמת העולם השנייה. עדים שהיו 1,000 ק"מ מנקודת הפיצוץ ראו את כדור האש שנוצר. 

אחרי כל החייזרים, וכל הפצצות, מה נותר לנו לעשות חוץ מלאחל המון מזל טוב לשחקן הכדורגל דייגו ארמנדו מראדונה - יד האלוהים. אני לא חובב ספורט כלכך, ובטח שלא כדורגל, אבל על מראדונה גם אני שמעתי. אומרים שכל בעיטה שלו - מלמיליאן!

29.10

היום לפני 57 שנים המריאה יעל רום, טייסת דקוטה בחיל האוויר עם עוד 15 מטוסי דקוטה מבסיס תל-נוף לכיוון ים המלח, מלווה במטוסי אוראגן ומטאור. אחרי שהמטס הגיע לאזור ים המלח, פנו המטוסים מערבה, חצו את הגבול עם מצרים באזור חצבה וטסו לסיני. החל מבצע קדש.

כאשר הגיעו המטוסים מזרחית למעבר המיתלה (למעבר אל-חיטאן), צנחו ממנו חיילי גדוד 890 של חטיבת הצנחנים וביצעו את הצניחה המבצעית הראשונה בצה"ל. בראש הכוח עמד אריאל שרון שקיבל פקודה ברורה מאוד - לצנוח בצד המזרחי של המעבר, להמתין לשאר כוחות חטיבת הצנחנים ולהימנע מלחימה!

חיילי פלוגה ה' של גדוד 890 מחופרים. מקור: ויקיפדיה.

כאשר הגיע אל שרון סא"ל רחבעם זאבי, שהיה ראש מטה פיקוד הדרום, חזר בפניו על ההוראה להימנע מלחימה. שרון מצידו ביקש להוציא סיור בשביל להבין נגד מי יש לו עסק. הסיור ה"קטן" היה בגודל של גדוד. למעשה, מה שאנחנו מכירים בתור קרב הגבורה של הצנחנים במיתלה, הוא לא יותר מאשר אריק שרון מנסה להראות למצרים למי יש גדול יותר. או כמו שראש לשכתו של הרמטכ"ל באותו זמן סיכם את הקרב: "עקוב הדמים, נאפד הגבורה אך גם חסר התכלית מכל הקרבות שהתרחשו במערכת סיני".

42 חיילי צה"ל וכ-240 חיילים מצרים נהרגו ב"סיור" הזה. 

קרב אחר, מיותר לא פחות וכנראה אפילו יותר, נעשה ממש באותו יום. בשל תחילת מבצע קדש, הוטל עוצר על כפרים ערבים שהיו בסמוך לגבול הירדני. מפקד החטיבה שהייתה במקום החליט על דעת עצמו להקדים את שעת כניסת העוצר מהשעה 21:00 לשעה 17:00, אך ההודעה על כך למוכתרים הערבים נעשתה רק חצי שעה לפני כניסת העוצר - הפועלים שיצאו מוקדם יותר לעבודתם לא ידעו כלל על העוצר. 

גדוד משמר הגבול שהיה במקום קיבל הוראות ברורות - כל מי שמפר את העוצר דמו בראשו. עם זה, רוב המפקדים המקומיים הפעילו שיקול דעת - איחרו את שעת העוצר, פקדו שלא לירות בכפריים שחוזרים מעבודתם בערב, אלא ללוותם לבתיהם או פשוט נתנו לפקודים שלהם לפעול על פי שיקול דעתם.

רק מפקד מחלקה אחד קיים את הפקודה שניתנה לו כלשונה. חייליו ירו בתושבי כפר קאסם ששבו לביתם מהעבודה. 43 בני אדם נרצחו, מהם 9 נשים (אחת מהן הרה) ו-17 ילדים. 13 אחרים נפצעו. בתוך הכפר נהרגו עוד 4 תושבים, עוד אדם נהרג משבץ לאחר ששמע על מות בנו.

אנדרטה בכפר קאסם לזכר הנספים. מקור: ויקיפדיה.

שנה אחרי ה"קרבות" המיותרים האלה, הנה עוד "קרב" מוזר. במליאת הכנסת בבית פרומין בירושלים (משכנה הקודם של הכנסת, היכן שהיום נמצא בית הדין הרבני, ברחוב המלך ג'ורג'), נאם חבר הכנסת יצחק רפאל מהמפד"ל כאשר נשמע פיצוץ עז. רימון הושלך מהיציע אל עבר דוכן הנואמים. שר הדתות משה שפירא נפצע פצעים קשים. ראש הממשלה דוד בן גוריון, שרת החוץ גולדה מאיר ושר התחבורה משה כרמל נפצעו פצעים קלים.

את הרימון השליך משה דואק, צעיר שסבל מבעיות נפשיות ומקשיים. בשנת 1988 שב דואק לחיים הציבוריים כשהקים את מפלגת "תרשיש" שלא עברה את אחוז החסימה. באופן אולי קצת אירוני, האותיות של המפלגה היו "זעמ".

אחרי כל המוות והפצעים, אפשר להגיד מזל טוב לקארל ג'ראסי שחוגג היום 90 שנים. אולי השם של ג'ראסי לא מוכר לכולנו, אבל עבודתו מוכרת לכולנו, וחלק אפילו ישמחו אולי שהכנסתי אותו ביום של קרבות והרוגים - ג'ראסי הוא בין האבות הממציאים של הגלולה למניעת הריון. 

28.10

כחול ולבן זה צבע שלי. כחול ולבן צבעי אדמתי. כחול ולבן כחול ולבן זה צבע שלי כל ימי לעולם. כחול ולבן, כמו שיר, כמו חלום. כחול ולבן תקוה לשלום.

היום לפני 65 בחרה מועצת המדינה הזמנית את דגל התנועה הציונית להיות דגלה הרשמי של מדינת ישראל. ואני רק שאלה. לקראת כל יום עצמאות ישנו בנק שמחלק דגלי ישראל בחינם, אך חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש"ט-1949, אוסר על שימוש בדגל למטרות מסחריות. האם פרסום דרך הענקת מתנות חינם אינו שיווק? קטונתי.

מועצת המדינה הזמנית קבעה גם בהצהרה רשמית את מידותיו המדוייקים של הדגל:

"הדגל - 220 סנטימטרים אורכו, 160 סנטימטרים רוחבו. הרקע - לבן ועליו שני פסי תכלת כהה, 25 סנטימטרים רוחב הפס, נטויים לכל אורכו של הדגל מצלע אל צלע. הפס העליון - במרחק 15 סנטימטרים מצלע האורך התחתונה. באמצעיתו של הרקע הלבן, בין שני פסי התכלת ובמרחק שווה משניהם - מגן דוד עשוי שישה פסי תכלת 5.5 סנטימטרים רוחב האחד, המצטרפים לשני משולשים שווי צלעות, שבסיסותיהם מקבילים לשני פסי התכלת שלאורך הדגל".

דגל ישראל. אני לא יודע אם הוא במידות הנכונות, אני מניח שזה תלוי בגודל המסך שלכם. מקור: ויקיפדיה.

56 שנים אחר-כך, עוד גאווה לאומית! טרמינל 3, הלא הוא נתב"ג 2000 נפתח לראשונה. כמובן שזה לא היה לפני שנת 2004. בואו פשוט נתעלם מהעובדה שהוא היה אמור לקבל את פני אלפי הצלבנים שהגיעו עם חלוף המילניום הקודם ותחילתו של המילניום הנוכחי. 

וכמה ימי הולדת יש לנו היום!

ביל גייטס חוגג 57, מחמוד אחמדיניג'אד חוגג 56, חמי רודנר חוגג 49, ג'וליה רוברטס גם חוגגת היום וקובי פרץ חוגג 38.

אבל יום ההולדת שהכי מעניין אותי הוא של אותו אחד שכנראה איש מאיתנו לא שמע עליו קודם - ג'יימס ברנדן בנט קונולי, מי שהיה האלוף האולימפי הראשון בעת המודרנית, שזכה במדליית כסף באולימפיאדת אתונה בשנת 1896 בעת שזכה באליפות הקפיצה המשולשת. למה מדליית כסף ולא זהב אתם שואלים? כי אז עוד לא היו מדליות זהב.

קונולי "חוגג" היום 145. והנה קשר למשהו שמן הסתם עוד אכתוב עליו - קונולי שט מארצות הברית אל אתונה באוניית משא גרמנית בשם "ברברוסה". נשמע מוכר?

היום אנחנו מציינים גם את יום ההנפשה הבין-לאומי, שנקבע לציון היום הראשון בו הוצגו סרטי הנפשה (אנימציה). הנה אחד מהסרטים שהוצגו היום לפני 121 שנים - פיירו הליצן:

27.10

שבוע טוב חברים! הזזתם את השעון? בכל פעם שצריך להזיז את השעון, אני מבולבל ויוצא לי משהו כמו צעד תימני - שעה קדימה שתיים אחורה. אבל בסוף איכשהו זה מסתדר.

ביום חמישי ציינו את יום חמישי השחור בבורסה בניו יורק, אותו יום שהתחיל את השפל הכלכלי הגדול של שנות השלושים. היום לפני 16 שנים, הפעם בעקבות משבר בבורסות באסיה, סגרה הבורסה בניו-יורק את יום המסחר מוקדם מהרגיל בשל צניחה של 7.18%. הצניחה הזו היא השמינית בגודלה מיום הקמת הבורסה בניו-יורק. 

בשעה 14:36 הפסיקה הבורסה את פעולתה לחצי שעה בשל צניחה של כ-350 נקודות. כעשרים דקות לאחר שחזרה לפעול, צנחו מדדי המניות בעוד כ-200 נקודות. למרות שהנוהל מגדיר שהפסקת הפעילות השנייה ביום מסחר תהיה רק של שעה, הרי שלא היה מספיק זמן עד סגירת הבורסה, לכן החליטה הנהלת הבורסה בניו-יורק לסיים את יום המסחר מוקדם מהרגיל. או במילים אחרות - אם כבר הפסדתי את המכנסיים, אולי לפחות אשתי הכינה איזה משהו טעים לאכול בבית...

מזל טוב מגיע היום לשניים - 

הראשון, ג'ון מרווד קליז, שחוגג היום 74 שנים. קליז מוכר לכולנו מחבורת מונטי פייתון המהוללת ומהמלון של פולטי. רובנו לא יודעים שקליז כיהן גם כרקטור אוניברסיטת סיינט אנדרוז בתחילת שנות השבעים. הנה ג'ון קליז מציג אותי עובר לשעון חורף :)

השני שמגיע לו מזל טוב הוא רוברטו בניני שחוגג היום 65. בניני מוכר מכמה סרטים, ביניהם "החיים יפים". אני חייב לומר שהסרט הזה קצת תסכל אותי, כי למרות שהוא סרט על השואה, הרי שיש בו גם דברים מצחיקים ויפים, ולי בהתחלה היה קשה עם החיבור הזה. אבל סרט יפה. 

לפני סיום אני רוצה להוסיף עוד משהו. נתקלתי היום בכתבה לפיה עיריית תל-אביב הפסיקה את ההנחה בארנונה למועדון ארגון הפרטיזנים. אם מישהו מכיר מישהו שיכול לעזור, לשלוח מכתב או כל דבר שיכול לסייע בעניין - זה ישמח אותי מאוד (למרות שאין לי שום קשר אישי לדבר הזה). בואו לא ניתן לחבורה של פרזיטים להקשות על חבורה של פרטיזנים. 

24.10

שמונה שנים הייתה גאות במניות הדאו-ג'ונס בבורסה בניו-יורק. שמונה שנים שהביאו לאינפלציה בשוק - היצע הכסף (אמצעי התשלום) עלה בכ-62% אך סך הכסף שבמחזור וסך הזהב כמעט ולא השתנו. העליה בהיצע הכסף נבעה מאשראי נדיב שנתנו הבנקים בלי שום כיסוי - בגיבוי הבנק הפדרלי הצעיר של ארצות הברית. שמונה שנים בהן האמונה הרווחת הייתה שמדדי הבורסה יעלו עוד ועוד ולא יפלו לעולם. 

גרף המציג את העליה במדדי הבורסה בניו-יורק עד יום חמישי השחור והנפילה שאחריו. מקור: gold-eagle. 

שמונה שנים של חגיגה בורסאית הגיעו לסיומם ברגע אחד, היום לפני 84 שנים, ב"יום חמישי השחור". לנפילה של אותו יום חמישי השחור קדמה נפילת הבורסה בלונדון בעקבות מאסר כמה אנשי פיננסים בעוון מרמה, דבר שהביא לתנודות רבות בבורסה בניו-יורק וביום חמישי נפתח המסחר בנפילה של 11%. כמה בנקאים החליטו לנסות לעצור את המפולת והחלו קונים מניות שונות מעל מחירי השוק. הם הצליחו לצמצם את הנפילה לרמה מעל 6%, אך זה לא החזיק מעמד זמן רב - במהלך סוף השבוע הרחיבו העיתונים השונים על מצב הבורסה, דבר שהוביל, מן הסתם, ל"יום שני השחור" עם פתיחת שבוע מסחר נוסף. 

יום חמישי השחור נחשב לתחילת השפל הגדול, המשבר הכלכלי הגדול ביותר שחוותה ארצות הברית, שנמשך עד סוף שנות השלושים. חלק מהשלכות השפל הכלכלי הגדול היה חשדנות בין מדינות שונות והפסקת שיתופי פעולה רבים בין מדינות שונות, דבר שייתכן והיה אחד מהזרזים, או אולי אפילו מהסיבות, לפרוץ מלחמת העולם השנייה. 

הנה רמי פורטיס מסביר לנו על התנהגות הבורסה:

אבל העולם, ממש כמו הבורסה, יודע בסופו של דבר לתקן את עצמו ו-16 שנים אחרי יום חמישי השחור נוסד האו"ם באופן רשמי קטונתי מלשפוט האם האו"ם מהווה עדות לשיתוף פעולה עולמי וליצירת חברת מדינות שעובדת יחדיו או סתם (תסלחו לי על הביטוי) ליקוק תחת שמהווה עטיפה יפה לעוד מלחמות ולעוד סבל - אתם מוזמנים לחוות את דעתכם (הגיע הזמן לקצת תגובות פה בבלוג, לא?). בכל אופן, היום מציינים את יום האומות המאוחדות.

ואם כבר הזכרתי קצת סבל, מלחמות ואו"ם, אז זוכרים את החלטה 338 של מועצת הביטחון של האו"ם, שהתקבלה לפני יומיים בנוגע להפסקת אש במלחמת יום כיפור? אז היום, 28 שנים אחרי הקמת האו"ם, נכנסה הפסקת האש ישראל-סוריה-מצרים לתוקפה, לא לפני שברית המועצות איימה בהתערבות של ברית ורשה במלחמה וכן של 2 חטיבות טילי סקאד גרעיניים שהיו באזור הדלתא וישראל וארצות הברית נכנסות לכוננות גרעינית. אם כבר סיימנו את מלחמת יום כיפור, אני רוצה להמליץ על הסרט "כיפור" של עמוס גיתאי, שככל הנראה מספר את סיפור המלחמה האישי של גיתאי. לטעמי מדובר באחד מסרטי המלחמה הטובים ביותר, אם לא הטוב ביניהם.

מזל טוב מגיע ליוסי שריד שחוגג היום 73 שנים. אין לי הרבה מה להגיד עליו, חוץ מזה שהספר שלו, "לפיכך נתכנסנו", הוא אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות. 

23.10

"זה אינו הסוף (של המלחמה), אין זה אפילו תחילת הסוף, אבל אולי זהו סוף ההתחלה", כך אמר וינסטון צ'רצ'יל על קרב אל-עלמיין שהחל היום לפני 71 שנים במצרים. בצד אחד, צבא חבר העמים הבריטי עם 220,000 חיילים, 1,030 טנקים, 900 תותחים ו-530 מטוסים. בצד השני מדינות הציר בפיקודו של רומל עם 108,000 חיילים, 550 טנקים, 550 תותחים וכ-400 מטוסים. 

הגרמנים רצו לכבוש את כל המזרח התיכון בתנועת מלקחיים מדרום דרך צפון אפריקה ומצרים ומצפון דרך מדינות הקווקז. הבריטים הבינו שעליהם לעצור את התקדמות רומל מכיוון שאם הוא יכבוש את תעלת סואץ, הרי שצירי האספקה של הבריטים (לכיוון הודו והמזרח הרחוק, איראן ועיראק) יהיו ארוכים ופגיעים הרבה יותר, מכיוון שהם לא יוכלו להשתמש בים התיכון (עליו הם שמרו על ידי כוחות במלטה).

גנרל מונטגומרי. מקור: ויקיפדיה.

בעקבות הכשלונות הקודמים באפריקה קיבל גנרל מונטגומרי את הפיקוד על הארמיה השמינית של חבר העמים הבריטי שהוצבה במקום והחליט לרכז מאמץ בגיזרה הצפונית ומיד החלו הכוחות הבריטים במבצע ברטראם, שנועד להונות את כוחותיו של רומל. ג'יפים עם תחפושת של טנקים נעו דרומה וטנקים עם תחפושות של משאיות אספקה נעו צפונה, כדי ליצור רושם שהתקיפה תהא מדרום ולא מצפון. 

גנרל-פלדמרשל רומל. מקור: ויקיפדיה.

רומל, מצידו, נערך גם למתקפה הבריטית. כחצי מיליון מוקשים, רובם מוקשי נ"ט, הונחו בשתי רצועות עיקריות כאשר ביניהן נוצר מבוך שנראה חסר היגיון של מוקשים כאשר עמדות הגנה קידמיות נועדו לירות על הכוחות שינסו לחצות את שדות המוקשים. 

ערב תחילת הקרב צפה גנרל מונטגומרי את העתיד וחזה שהקרב עתיד להימשך כ-12 ימים כפי שאכן היה, כאשר בסופם ניצחו הכוחות הבריטים את מדינות הציר שהחלו מצידם בנסיגה ארוכה והיוזמה בצפון אפריקה עברה לידי הבריטים.

שנתיים אחר כך החל עוד קרב, כמו הקרב באל-עלמיין, גם הוא היה קטן ובלתי מורגש - קרב מפרץ לייטה. הקרב, שהיה בין הצי האמריקני ובין הצי הקיסרי היפני סביב איי הפיליפינים. בפינה אחת היפנים, עם כוח לא מורגש של נושאת מטוסים, 3 נושאות מטוסים קלות, 9 אוניות מערכה, 14 סיירות כבדות, 6 סיירות קלות, 35 משחתות וכ-300 מטוסים. מולם בפינה השנייה עמדו האמריקנים, עם כוח פיצפון של 8 נושאות מטוסים, 8 נושאות מטוסים קלות, 18 נושאות מטוסים מלוות, 12 אוניות מערכה, 24 סיירות, 141 משחתות, משחתות ליווי, צוללות ועוד וכ-1,500 מטוסים. הקרב, שנמשך כ-4 ימים הוא הקרב הימי הגדול ביותר במהלך מלחמת העולם השנייה וייתכן שגם בהיסטוריה בכלל. במהלך הקרב איבדו היפנים מעל 10,000 חיילים והפסיקו להיות כוח משמעותי באוקיינוס השקט. 

ואחרי כל המלחמות, או ליתר דיוק לפני, הנה מלחמה חשובה לא פחות, ואולי אפילו יותר: רק אתמול חגגנו כולנו את החג השני של הדמוקרטיה, אבל 28 שנים לפני קרב אל-עלמיין צעדו 30,000 נשים בניו-יורק במטרה לקבל זכות הצבעה. 

22.10

היי חברים!

נו? הצבעתם? השפעתם? כי כל קול חשוב, כל אחד נחשב, מי שמצביע משפיע ומי שלא מצביע - נותן את הקול שלו למועמד השני. אבל אם מישהו הולך במטרה שלא להצביע למועמד השני - אז בעצם הוא נותן את הקול שלו למועמד שהוא רוצה? בכל אופן, אני מקווה שמי שרוצה להצביע היום הלך או ילך להצביע, ומי שלא - לא.

היום לפני 40 שנים התקבלה במועצת הביטחון של האו"ם החלטה 338 שקראה להפסקת אש בין הצדדים הלוחמים במלחמת יום כיפור. על פי ההחלטה על הצדדים להפסיק לחימה בתוך 12 שעות, כיבוד החלטה 242 ממלחמת ששת הימים שכוללת נסיגה ישראלית מהגולן, מהשטחים ומסיני וכן שעל הצדדים להתחיל במשא ומתן לכינון שלום בר-קיימא.

כמובן שההחלטה הזו לא הייתה שווה את הנייר שעליה היא נחתמה, שכן הלחימה המשיכה ובליל המחרת הסתיים איגוף הארמיה המצרית השלישית בידי כוחות צה"ל לאחר מבצע אבירי לב בו צלחו הכוחות את תעלת סואץ.

טנק צה"ל חוצה את תעלת סואץ. צילום: דובר צה"ל (מתוך אתר "מאקו")

16 שנים אחר כך נחתם בערב הסעודית הסכם טאיף שהביא לסיום מלחמת האזרחים בארץ הארזים מצפון - לבנון. ההסכם שינה את סדר הכוחות הפוליטי בין הנוצרים למוסלמים במדינה. אחד הסעיפים בהסכם היה שסוריה, באמצעות צבאה שנמצא בלבנון, תסייע לשלטון הלבנוני להכיל את סמכותה בכל רחבי המדינה ולאחר לא יותר משנתיים תסיג סוריה את צבאה. סוריה הסיגה את צבאה כ-16 שנים לאחר ההסכם.

ומזל טוב מגיע לגבי עמרני לרגל יום הולדתו ה-79. והנה גבי הצעיר בתפקיד ראשי בסרט קצר משנת 1968. תהנו!

21.10

מלחמת יום כיפור תמיד נתפסת ככישלון הגדול, כמחדל, המלחמה שכולם פישלו בה. אבל שוכחים חיל אחד, קטן, שהצליח די יפה במלחמה - חיל הים. בעוד שכל הצבא היה עסוק בשאננות של מלחמת ששת הימים, חיל הים היה עסוק בלהשתפר ולבנות עצמו. למה? כי בניגוד לשאר הצבא שעשה חיל במלחמת ששת הימים, חיל הים פישל והיה צריך לשפר את יכולותיו.

היום לפני 46 שנים, אחרי מלחמת ששת הימים, סיירה אח"י אילת (ק-40) סיור שגרתי לאורך חופי סיני. בשעה 17:30, כאשר הייתה המשחתת בקרבת פורט סעיד, יצאה מפתח הנמל ספינת טילים מצרית וירתה שני טילים אל אח"י אילת. שניהם פגעו באזור הגשר המשני של האניה, שיתקו את מערכות ההנעה והקשר והאניה החלה נוטה על צידה. אחרי שעה וחצי נורו שני טילים נוספים אל האניה הראשון נפל למים והשני התרסק בתוך האניה, אך לא התפוצץ. עם זה, חום הטיל פוצץ ארגזי תחמושת ומפקד האניה הורה לנטוש.

אח"י אילת. מקור: ויקיפדיה.

במהלך הלילה ניסו צוותים של חיל האוויר וחיל הים לחלץ את אנשי הצוות. 47 מתוכם נהרגו ו-91 נפצעו. 

הקרב הזה ניער את האבק מתורות הלחימה הימיות המיושנות והבהיר לצבאות רבים כי ספינות טילים קטנות וזריזות שעליהן טילים מדוייקים עדיפות ממשחתות גדולות שעליהן קני ארטילריה רבים.

על אף שמפקד האניה, סא"ל יצחק שושן, נפצע בעמוד השדרה באירוע, הרי שהוא נושא את הזכרונות ואת הטראומה על גבו עד היום. ולאחרונה הוא אף גילה לעולם סוד שעומד מאחורי הטבעת האוניה - כמה שעות לפני שיגור הטילים אל האניה קיבל חיל מודיעין ידיעות שמצביעות על תוכנית לפגוע בה, אך לא העביר אותן אל חיל הים. בחיל המודיעין התעקשו שלמרות שהטלפרינטר המאובטח לחיל הים היה מקולקל, הם התקשרו טלפונית לחיל והזהירו מפני הירי, אך בחיל הים מתעקשים שלא נעשתה שיחה כזו מעולם. בכל אופן, אל שושן הידיעה לא הגיעה, אבל הטילים כן. לקריאה נוספת: הסוד האחרון של אח"י אילת בעיתון "הארץ".

סא"ל יצחק שושן על סיפון אח"י אילת. מקור: "הארץ".

ובנימה זו נעבור לפינת המזל טוב שלנו!

מזל טוב מגיע היום למלך ישראל, הלא הוא קינג ביבי - בנימין נתניהו, שחוגג היום 64 שנים. מזל טוב גם מגיע ליקירת הבלוג, זמרת שאני אישית מת עליה - נינט טייב. 

נינט, כמו כולם גם אני שמעתי שיחסייך עם יהודה לוי עלו על שרטון, או שמא חטפו טיל, אז אני שולח מכאן אלייך חיבוק תומך, בהסכמה כמובן, ואני מקווה שתמשיכי לעשות דברים מגניבים.

20.10

אני רוצה להתחיל את הפוסט היומי בווידוי קטן. אני מפחד מדברים מוזרים - חייזרים, יצורים שונים, מפלצות וכו'. אני מפחד שיחטפו אותי ויעשו בי ניסויים, אני מפחד שיצורים משונים יקרעו אותי לגזרים ויאכלו אותי ואני מפחד שמפלצות יעשו משהו שמפלצות עושות. הדימיון שלי מפליג לסיפורים ואגדות ותמיד פחדתי מתיקים באפילה (הייתי צופה נלהב) ומסרטים שונים.

בגלל זה מאוד מלהיב ומפחיד אותי הסרטון שצולם היום לפני 46 שנים, בו נראה ביג-פוט, או סאסקוואץ', מתהלך לו להנאתו (או אולי נכון יותר להגיד מתהלכת לה להנאתה) בצפון קליפורניה.

צילום מסך מתוך הסרטון שצילמו פרסון וגימלין. מקור: ויקיפדיה באנגלית.

יצורים דמויי ביג-פוט היו חלק מסיפורי הפולקלור של האינדיאנים בארצות הברית ואגדות אודות היצורים הגדולים עברו מפה לאוזן. עם זה, העדות הראשונה של אדם לבן לקיומו של ביג-פוט הייתה עוד בשנת 1811 של סוחר שטען שראה עקבות גדולות ומשונות באדמה בקנדה.

בשנת 1924 התרחשו שני אירועים בהם השתתפו ביג-פוטים למיניהם. חוטב עצים קנדי נחטף על ידי משפחה של ביג-פוטים והצליח לברוח אחרי שבוע. הוא סיפר את הסיפור הזה רק כשלושים שנים אחרי מחשש שיחשבו שהוא משוגע.

באותה שנה, בוושינגטון, הבחינו קבוצת כורים בביג-פוט, ירו בו ואולי אפילו פגעו בו. באותו לילה הגיעה קבוצה של ביג-פוטים אל המחנה בו שהו הכורים וזרקו אבנים על המבנים כנקמה על הירי. בבוקר למחרת ברחו הכורים מן המקום.

סיפורו של חוטב העצים הקנדי מלא בפרטים לא אמינים. כמה שנים אחרי התקיפה של הכורים הודה אחד הכורים שהוא זה שזרק אבנים על גג המבנה כבדיחה.

אבל את התמונה ראיתם! זה חלק מסרטון! אז מסתבר שבשנת 1998 הודה מישהו שהוא שיחק את ביג-פוט בסרטון.

אז קבלו את סרטון פרוייקט הביגפוט מקליפורניה:

מזל טוב מגיע לקלווין קורדוזר ברודוס ג'וניור, המוכר יותר כסנופ-דוג שחוגג היום יומולדת 42. בטח מלא לימוזינות עוברות שטיפה עכשיו בשביל כל האורחים. תהנו!

19.10

שבת שלום!

החלטתי לנסות לשפר את הדף ולפתוח בלוג כדי שיהיה לי נוח יותר לעלות את התכנים, אני מקווה שלכם יהיה נוח יותר לקרוא אותם, ולכולנו יהיה נוח יותר לחפש פרסומים קודמים.

בכל אופן, היום קרו מלא מלא דברים מעניינים, אז בואו נתחיל:

היום לפני 69 שנים הוציאו שלטונות המנדט הבריטי לפועל את מבצע "כדור שלג" והגלו את אנשי האצ"ל והלח"י שהיו עצורים אצלם אל מתקני מעצר באפריקה. הבריטים קיוו שבעזרת פעולה זו הם יצרו הרתעה בקרב המחתרות ויאפשרו לכוחות היהודים המתונים לפעול לכיוון של פשרה עם הבריטים ועם הערבים. הם גם תיארו לעצמם שלעצורים יהיה הרבה יותר קשה לברוח ממתקני מעצר שנמצאים אי-שם באפריקה, והרי בארץ כבר ברחו להם כמה מבין האצבעות. 

ההגליה נחתה על ראש העצורים, 439 במספר, כרעם ביום בהיר. הם הועלו על מטוסים בלי שידעו למה ולאן ונחתו באפריקה, שם שהו בשלושה בתי מעצר: סמבל שבאריתריאה, קרתגו שבסודן וגילגיל בקניה.

 

העצורים הועברו מבית מעצר אחד לשני כל כמה חודשים כדי למנוע מהם להכיר את המקום ולתכנן בריחה. כאשר שהו העצורים בגילגיל, שם היו התנאים קשים, החלו לשבור את קירות המבנים כדי לחסום את תעלות הביוב ולהביא לשיפור תנאיהם ואכן זה עבד. 

בית מעצר גילגיל, קניה. תמונה: מכון ז'בוטינסקי בישראל.

בנוסף לזה, בין כתלי בתי המעצר תמכו הבריטים בפעילות חינוכית ענפה ואיפשרו לימודים בהתכתבות עם אוניברסיטאות בריטיות. שמואל תמיר, מי שלימים היה שר המשפטים בממשלת בגין, רכש בבית המעצר את הכשרתו המשפטית. 

32 שנים אחר-כך בזמן מלחמת האזרחים אצל שכנתנו מצפון, החל טבח בן יומיים בעיירה עישייה שבדרום לבנון. חברי מיליציות מוסלמיות נכנסו לכפר, שהיה מובלעת מארונית בתוך אזור מוסלמי, וטבחו באנשיו. כ-70 מארונים לא חמושים נהרגו באירועים שנמשכו יומיים.

אני חושב שאף אחד מהאירועים האלה, על אף הטבח והגירוש, עניינו את המערב כמו מה שקרה 11 שנים אחר כך. ב"יום שני השחור" נפלו הבורסות ברחבי העולם. מדד דאו-ג'ונס צנח ב-22% ובהונג-קונג ובאוסטרליה צנחו המדדים בקרוב ל-50%. 

בניגוד ליום שלישי השחור בשנת 1929 שבישר על תחילתו של שפל כלכלי שנמשך למעשה חצי יובל, הרי שיום שני השחור היה רק תיקון למחירי מניות גבוהים והמשבר נמשך רק שנתיים. 

יום שני השחור. תמונה: ויקיפדיה.

לכל אלה שכן מעוניינים לחבר מזרח ומערב - אל דאגה. 18 שנים אחרי יום שני השחור החל בעיראק משפטו של סדאם חוסיין שנתפס על ידי האמריקאים. הוא הואשם בפשעים נגד האנושות, הורשע והוצא להורג בתליה. 

אני לא יודע מה עשה הכסף שלנו באותו יום ואיך הגיבו לכך השווקים השונים. 

והנה מערכון קצר שמשלב מזרח ומערב, ארצות הברית עירק וקצת מחשבות על איראן.