25.4 - יום אלבה (וכן, זה לטובתנו)

מה קרה? מתכונן ליום השואה.

היום לפני 69 שנים (בשנת 1945) חצו סג"מ אלברט קוצבו (Kotzebue) יחד עם שלושה חיילים אחרים את נהר האלבה בסירה, באזור העיירה הפסטורלית סטרלה. בגדה המזרחית של הנהר פגשו הארבעה חיילים מהחזית האוקראינית הראשונה של הצבא הסובייטי.

הצג מפה גדולה יותר

זה היה המפגש הראשון של חיילים אמריקנים, שפלשו לגרמניה ממערב (דרך צרפת, הפלישה לנורמנדי) ושל חיילים סובייטים שפלשו לגרמניה מהמזרח (הכישלון של מבצע ברברוסה הגרמני והצלחת מבצע ויסטולה-אודר הסובייטי). שתי המעצמות חצו את גרמניה לרוחב.

יותר מאוחר באותו יום, נפגש סיור של 4 חיילים אמריקנים בפיקודו של סגן ויליאם רוברטסון עם סיור של הצבא האדום בפיקודו של אלכסנדר סילבשקו בגשר הרוס שנמתח מעל הנהר.

רוברטסון וסילבשקו בלחיצת היד המפורסמת. כמובן שהם לא היו הראשונים שנפגשו, התמונה לא הייתה
מרגע הפגישה שלהם אלא בויימה וכמובן שהיא צולמה יום אחרי המפגש. מה לעשות, יח"צ גורר יח"צ.

למחרת היום יצאו מנהיגי 3 המעצמות, בריטניה, ארצות הברית ורוסיה, בהודעה על שיתוף פעולה צבאי לחיסול הרייך השלישי. להאזנה להקלטה קצרה של שידורי הרדיו של ה-BBC בנוגע למפגש על גדות הנהר, לחצו כאן.

אז מה אגיד ומה אומר? יום אלבה שמח לכולנו!

מזל טוב מגיע היום לאבא ברדיצ'ב, אחד מצנחני הישוב, שהיה אמור לחגוג היום 94 אביבים. לא ארחיב עליו, רק אומר שאם ייצא לכם להיות בהר הרצל ולראות את הקברים של צנחני היישוב, דעו לכם שהקבר שלו ריק.

אבא ברדיצ'ב. מקור: ויקיפדיה.

ואגב, מישהו מכם כבר זיהה מה תמונת הרקע של הבלוג?

23.4 - הרפובליקה שמעולם לא שמעתם עליה מכניעה את צבא ארצות הברית!

מכירים FAMILY GUY? מכירים את הפרק הזה שפיטר גילה שהבית שלו לא מסומן במפה העירונית אז הוא החליט להקים את פיטוריה, ואז צבא ארצות הברית צרו על ה"מדינה" החדשה?

הדגל של רפובליקת קונץ'.
מקור: ויקיפדיה.

אז תכירו את רפובליקת קונץ' שנמצאת באי בדרום איי הקיז שבפלורידה. בשנת 1982 הקים משמר הגבול של ארצות מחסומים בכביש המחבר בין פלורידה לאי, במטרה לחפש סמים ומהגרים לא-חוקיים. בתגובה הגישה מועצת העיר קי-ווסט בקשה לבית המשפט צו מניעה בשל פגיעה בכלכלת האי, בתיירות ובחופש התנועה, אך בית המשפט סירב לה.

בתגובה החליט ראש העיר, דניס וורדלו, היום לפני 32 שנים (1982), כי אם משמר הגבול של ארצות הברית ניצב בתווך בין האי ליבשת, הרי שמן הסתם יש שם גבול שמפריד בין שתי מדינות. הוא הכריז על עצמאות של רפובליקת קונץ', הכריז על עצמו ראש ממשלה ו... הכריז מלחמה על ארצות הברית, על ידי שבירה טקסית של כיכר לחם עבשה על ראשו של אדם לבוש מדי הצי האמריקני.

מיד לאחר הכרזת המלחמה (הקצת מוזרה לטעמי), הודיע וורדלו, ראש ממשלת קונץ', על כניעת האי וביקש סיוע של מיליארד דולר ממדינות העולם מכיוון שהוא מדינה שנכבשה על ידי צבא ארצות הברית. אולי סיוע הוא לא קיבל, אבל הפעולה הזו יצרה הד תקשורתי שהביאה להסרת המחסומים של משמר הגבול האמריקני.

שם, אגב, לא הסתיימו מלחמות רפובליקת קונץ' נגד ארצות הברית. בשנת 1995 ביצע צבא ארצות הברית תרגיל המדמה פלישה לאי באזור, אך לא דיווח לרפובליקה המהוללה קונץ'. בתגובה קמה לתחיה הרפובליקה ויצאה למלחמה בצבא ארצות הברית. סירות כיבוי האש של הרפובליקה התיזו מים על חיילי ארצות הברית והשליכו עליהם לחם עבש. צבא ארצות הברית לא השיב, אז... אממממ...
נראה לי שהרפובליקה ניצחה. יותר מאוחר, לאחר שהתקבלה קובלנה רשמית שהוגשה למשרד ההגנה האמריקני על אי תיאום התרגיל, מפקדי היחידה שתרגלה התנצלו על הטעות והשתתפו בטקס כניעה רשמי. אגב, עד היום חוגגים אנשי האי את יום העצמאות שלהם ואנשי המועצה נושאים דרכונים דיפלומטיים מטעמה.

אז הנה סיקור המלחמות הנוראיות בין ארצות הברית, המעצמה הגדולה בעולם, ובין רפובליקה קטנה שהעזה לקום:

18.4 הרבי מלובביץ'

יש חב"דניקים בקהל?

מזל טוב גדול מגיע היום לחברי קהילת חב"ד באשר הם, כי היום לפני 112 שנים נולד הרב מנחם מנדל שניאורסון, המוכר בכינויו הרבי מליובאוויטש\מילובביץ', או בקיצור "הרבי".

הרבי. מקור: ויקיפדיה.

את רוב ילדותו באוקראינה העביר הרבי בלימוד תורה וקבלה. עם הגיעו לגיל 19 החל גם ללמוד לימודי חול ולאחר מכן הצטרף כשומע חופשי בשיעורים באוניברסיטת לנינגרד. הוא עבר לברלין ושם למד במשך סמסטר מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה. לאחר ברלין הוא עבר לפריז ושם סיים לימודי הנדסת חשמל וקיבל תואר מהנדס חשמל.

בשנות הארבעים המוקדמות ברח הרבי מציפורני הנאצים ועבר עם אשתו לברוקלין ניו-יורק. בשנת 1950 הלך לעולמו ראש קהילת חב"ד, חמיו של הרבי, ולא היה ברור מי יחליפו. בתחילה סירב הרבי להחליפו, אך ביום השנה הראשון לפטירת חמיו, נשא דרשה והוכתר כראש הקהילה. 

"צדיק, הנחת תפילין?" מכירים את הקריאה הזו? 

בתקופה שלפני מלחמת ששת הימים, כאשר בישראל נשבו רוחות המלחמה, קרא הרבי לצאת במבצע תפילין, בו ניסו חסידיו לשכנע עוברי אורח להניח תפילין. אותו מבצע תפילין הוא המקור לאותם דוכנים קטנים שמקימים חסידי חב"ד ברחבי הארץ ומציקים לכולנו.

בתחילת שנות התשעים החלה תנועה משיחית בחסידות ורבים ראו ברבי - משיח. שבץ מוחי ששיתק מחצית מגופו ונטל ממנו את יכולות הדיבור, לא מנע מהרבי להנהן בראשו כאשר חסידיו שרו לו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". בשנת 1994 נפטר הרבי מעול מצוות והלך לעולמו. שלושה חודשים לאחר פטירתו העניק לו הקונגרס של ארצות הברית את אות מדליית הזהב של הקונגרס, אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר המוענקים לאזרחים בארצות הברית. 

העיטור. מקור: ויקיפדיה

בתכל'ס, הרבי הוא מי שהפך את חסידות חב"ד למה שהיא היום ולאיך שאנחנו מכירים אותה. אני לא מבין בזה יותר מדי, אבל הנה סרטון של מישהו שאני די מעריך, פרופ' ישעיהו ליבוביץ', מביע את דעתו על הרבי.

מה דעתכם עליו? חושבים שהוא פסיכופט? נוכל? אולי הוא באמת המשיח?

12-18.1

הי כולם! שבוע טוב!

ח"כ חמאד אבו-רביעה. מקור: ויקיפדיה.

אני רוצה להתחיל את השבוע דווקא אתמול - אתמול נפטר ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, אבל אני מאמין שכולכם יודעים מזה וכולכם שמעתם על זה. מה שכן, אם כבר מדברים על פוליטיקאים אני רוצה להמשיך עם חבר הכנסת חמאד אבו-רביעה.

אבו-רביעה הקים בזמן הכנסת השמינית את הרשימה הערבית המאוחדת (לא רע"מ של היום), וכיהן מטעמה בכנסת התשיעית. הוא נכנס לכנסת בהסכם רוטציה שהיה במפלגה - מי שהיה לפניו ברשימה, סיף אל-דין אל-זועבי, התפטר לאחר שנת כהונה כחלק מהסבב. שיח' ג'בר מועדי דרש גם מאבו-רביעה להתפטר, כחלק מהסבב, אך הוא סרב.

כאשר היה בירושלים, שהה אבו-רביעה במלון "הולילנד". היום לפני 32 שנים, בשנת 1981, הגיעה אבו-רביעה למלון והחנה את רכבו. בעודו ישוב ברכב, נפתחה עליו אש. 4 קליעים פגעו בראשו והוא הלך לעולמו בו במקום. היורים היו בניו של מועדי. 

לא בגד. אורי אילן. מקור: ויקיפדיה.

ביום שני, 26 שנים לפני רצח חבר הכנסת אבו-רביעה (שנת 1955) התאבד בשבי הסורי החייל אורי אילן. אילן, חייל גולני, הצטרף למבצע "צרצר" שמטרתו הייתה להחזיר מתקן ציטוט שהיה בגולן. החיילים שהשתתפו נפלו בשבי. לאחר שגופתו הוחזרה לישראל, נמצא פתק מוסתר בכיסיו בו נכתב: "לא בגדתי. התאבדתי". בהלוויתו קרא משה דיין, שהיה הרמטכ"ל, מן הפתק, אך השמיט את המילה "התאבדתי".

ו... כמה פעמים הזהירו אותנו שמתוק זה לא בריא לשיניים? אז מסתבר שזה הרבה יותר מסוכן ממה שחשבנו עד כה. ביום רביעי בשנת 1919, 36 שנים לפני לפני שאילן שם קץ לחייו ולא בגד, התפוצץ מיכל דבשה (מולסה), חומר שהיה הממתיק העיקרי בתעשייה בארצות הברית בזמנו. במיכל היו 9,500,000 ליטרים של דבשה. הפיצוץ היה כה עד עד שרכבת שעברה במקום ירדה מהפסים וכמה בניינים קרסו. גל דבשה של כמה מטרים פרץ במהירות של כ-50 קמ"ש. 21 בני אדם טבעו, התבשלו ונחנקו בשל הגל המהביל.

29 שנים ועוד יום אחר כך, בשנת 1948, יצאו 35 לוחמים, רובם סטודנטים, מבית הכרם אל הר-טוב במשאית, שם הם חומשו ובשעה 23:00 יצאו רגלית לכיוון ישובי גוש עציון הנצורים. במהלך מסעם זוהו הלוחמים על ידי שתי נשים ערביות שרצו אל הכפר והזעיקו תגבורת. בסופו של דבר היו הלוחמים מוקפים בכ-2,000 לוחמים ערבים שהרגו אותם עד האחרון שבהם. גופות ההרוגים הובאו לקבורה בהר הרצל, אך היתה בעיה - לא היה ניתן לזהות 12 גופות. בשל כך פנו אל הרב אריה לוין בבקשה שיערוך טקס שנקרא "גורל הגר"א" - פותחים ספר תנ"ך עתיק, ובכל פעם שפותחים אותו, מעידה מילה מסויימת או משפט מסויים בעמוד בו פתחו את התנ"ך על החלל, וכך זיהו את 12 הגופות. 

ראול ולנברג. מקור: ויקיפדיה.

ביום שישי 43 שנים אחר כך, בשנת 1991, החלו כוחות קואליציה בראשות ארצות הברית לפלוש לעיראק במבצע "סופה במדבר" כדי להוציא את עירק מכווית וכמובן לשמור על האינטרסים של המערב. בתגובה שיגרה עירק 8 טילי סקאד לעבר ישראל. 

נחש צפע.

וביום חמישי נציין, יחד עם האו"ם את "יום מצילי האנושות", שמצויין ביום זה בשל יום השנה להיעלמות ראול ולנברג, שהיה אחד מחסידי אומות העולם הידועים ביותר. ולנברג, שכיהן כשגריר שוודיה בהונגריה, הנפיק דרכונים שוודים רבים ליהודים וסייע להם להימלט מהמדינה, הקים רשת של בתי מחסה בחסות שוודיה ופעל רבות למניעת גירושם של יהודים אל מחנות ההשמדה. בסוף המלחמה הוא נפל בשבי של ברית המועצות ושם נעלמו עקבותיו. 

8.12

שבוע טוב חברים! היום יש לנו יום מלא דם - מוכנים לזה?

היום לפני 72 שנים, בשנת 1941, החלו הנאצים להפעיל את מחנה חֶלְמְנוֹ בפולין. אמנם הוא לא מפורסם כמו אושוויץ, לדוגמא, אבל המחנה הזה היה אבן דרך במכונת ההשמדה הנאצית - הוא היה מחנה ההשמדה הראשון בו נעשה שימוש בגז באופן שיטתי והמחנה הראשון בו שרפו הנאצים את גופות הנרצחים. למעשה, מחנה ההשמדה חלמנו בישר את שינוי התפיסה בהשמדת יהודי אירופה - במקום להגיע אל היהודים באשר הם ולירות בהם, שלחו את היהודים אל המחנה. 

כפי שהיה מקובל במחנות השמדה אחרים, הופעל כלפי הבאים במשלוחים נוהל של הטעיה. נאמר להם שהם מועברים ליישוב מחדש במקום אחר, אך לפני כן עליהם לעבור חיטוי. הם נדרשו לפשוט את בגדיהם ולהישאר בבגדים תחתונים, להפקיד את חפציהם אצל פקיד רישום, ולצעוד בעקבות השלטים המורים על רחצה. הם הובלו לחדר שממנו הייתה ירידה אל משאיות גז - רק בשלב הזה הפסיקו הנאצים את ההטעיה והחלו דוחפים את האנשים למשאית. כאשר נדחקו כולם למשאית, חיבר הנהג את האגזוז לתא המטען והחל בנסיעה לעבר אתר הקבורה. שריפת הגופות נעשתה בשלב מאוחר יותר, בו ניסו הנאצים לטשטש את עקבות ההרג, בעקבות מעבר למחנות אחרים כגון אושוויץ. 

דוגמא לתפיסת ההשמדה הקודמת של הנאצים, להגיע אל היהודים ולהרוג אותם, ניתן לראות באירוע שהתרחש ממש באותו יום של הפעלת המחנה. טבח יער רומבולה הוא טבח שנמשך על פני כמה ימים, שאחד מהמוקדים העיקריים שלו היה היום, והוא נחשב לממוקד הזוועה הגדול ביותר בתקופה שלפני הפעלת מחנות ההשמדה, פרט לטבח באבי יאר. 

בסוף נובמבר הפרידו הנאצים את השוהים בגטו ריגה לכאלה שכשירים לעבודה (ונשלחו ל"גטו הקטן") ולאלה שאינם כשירים לעבודה. אלה שלא היו כשירים לעבודה נאלצו לצעוד בטורים של כ-1,000 בני אדם לעבר בורות ההריגה כאשר הם לוקחים עמם מזוודות ל"יישוב מחדש", או שנאמר להם שמשאיות ייקחו את רכושם לשם. ליד הבורות הם אולצו להתפשט, ולשכב בתוך הבורות עם הפנים כלפי מטה (כדי לחסוך לרוצחים את הזמן של הכנסת הגופות לקבריהם). פעמים רבות הם נאלצו לשכב על גופות שנורו זה מכבר. כל אחד נורה על ידי כדור בודד, דבר שהשאיר פצועים רבים שותתי-דם למות לאט לאט. מתוך 12,000 בני אדם שנשלחו היום לפני 72 שנה אל הבורות, ידוע על 3 ניצולים. 

ממש באותו יום, הכריזה ארצות הברית מלחמה על יפן, לאחר התקיפה היפנית על נמל הפנינים, הלא הוא פרל הארבור. 

ועכשיו, תסלחו לי שאני אומר את זה ככה - נעבור למוות קצת פחות נורא.

22 שנים אחרי כל האירועים האלה, בשנת 1963, התרסקה טיסה 214 של פאן-אם, ועליה 81 בני אדם. המטוס נפגע מברק שככל הנראה היה טעון חיובית (בניגוד לרוב הברקים שמסתבר שהם טעונים שלילית) ולכן היה חזק מאוד. עד אותה התרסקות, הסברה הרווחת הייתה שמטוסים לא יכולים להיפגע מברק וההתרסקות הזו היא אסון התעופה הגדול ביותר בהיסטוריה שנגרם כתוצאה מברק. 

17 שנים אחר כך, בשנת 1980, רצח מארק דיוויד צ'פמן את ג'ון לנון, בעת ששב לביתו מהקלטות עם יוקו אונו. צ'פמן פגש את לנון מוקדם יותר במהלך אותו יום, ולנון אף חתם לו על עותק של "Double Fantasy". "זה כל מה שאתה רוצה?" שאל לנון. צ'פמן, בן ה-25, חייך והנהן לחיוב.

לנון חותם וצ'פמן מביט בו. מקור: ויקיפדיה. 

צ'פמן המשיך להמתין מחוץ לביתו של לנון, וכאשר הוא שב מההקלטות כדי להגיד לילה טוב לבנו, שון, ירה צ'פמן 5 כדורים שארבעה מהם פילחו את גבו של לנון ואחד אף חדר אל אבי העורקים. 

אחרי כל הדם הזה, מגיע מזל טוב, לא?

מזל טוב מגיע לשינייד אוקונר, חנוך רוזן, קים ביסינג'ר, ג'ים מוריסון ו... האחת והיחידה - חווה אלברשטיין. תגידו מה שתגידו, אני חולה עליה. 

אני חייב לומר שלמרות הסיום הנהדר עם חוה אלברשטיין, הפוסט הזה דיכא אותי. יעבור. 

3.12

הי לכולם!

אני משתמש במחשב נייד של LG, יש לי טלפון סלולארי חכם של SAMSUNG, בבית יש לי טלוויזיה של PILOT, DVD של SONY ועוד כל מיני שטויות ודברים נחמדים. והרבה פעמים עולה בי ההרגשה שבשביל שאני אוכל לצרוך את השטויות שלי, טלויזיה, פייסבוק, אינטרנט, לדבר עם אנשים כשאני באוטובוס - אנשים סבלו. אותם העובדים במפעלים במזרח שמייצרים לנו את כל הדברים האלה, עולים לכותרות מדי פעם בכתבה על SWEATSHOP כזה או אחר, או על עובד שהתאבד אחרי 75894 שעות עבודה בלי מנוחה. 

ועדיין, התזכורת הגדולה ביותר לניצול של העולם השלישי ושל כוח האדם במדינות נחשלות קרה היום לפני 29 שנים, בבופאל שבהודו במפעל לייצור חומרי הדברה. 42 טונות של הגז הרעיל מטיל איזוציאנט MIC (לפי השם אפשר להבין שזה משהו לא נעים...) השתחררו לאוויר והתפזרו ברחבי העיר. כחצי מיליון בני אדם נחשפו לגז הרעיל  ובשבועיים שלאחר מכן נהרגו כ-8,000 בני אדם וככל הנראה מספר דומה נהרגו מאז בשל תוצאות נלוות של החשיפה לגז. כ-150,000 בני אדם נפצעו.

עכשיו תגידו - אבל מה זה קשור לפלאפון שלי? איך זה רלוונטי לטלויזיה שלי? או במילים אחרות - איך המערב קשור לזה?! אז אתחיל במשפט פשוט - בסוף כל תאונה שאתם שומעים עליה במדינת עולם שלישי, יושב אמריקני עם מק'דונלדס. בניגוד למפעלי קרבייד (החברה שהמפעל היה בבעלותה) בארצות הברית, המפעל בהודו לא היה ערוך לתקלות ולא תוקנו בו תקנות למקרה אסון. גם הטכנולוגיה שהשתמשו בה במפעל בהודו לא הייתה בשימוש בארצות הברית משום שהיא לא נוסתה ולא נבדקה. משאבים שהיו יכולים להציל חיי אדם (בדיקות בטיחות, נוזלי קירור) לא הושקעו, בעת האסון לא דווח למשטרה ורבים נהרגו מהלחץ והפאניקה ששררו ברחובות ונרמסו למוות. 

ואם זה לא מספיק, קבלו את זה - יוניון קרבייד אמנם חויבה לשלם פיצויים למשפחות ההרוגים ולפצועים, אבל אם בוחנים מקרה אחר של החברה, בו נפגעי אזבסט בארצות הברית תבעו אותם בשל כריית אזבסט ומשווים את כספי הפיצויים שהחברה אולצה לשלם לנפגעים בארצות הברית מול הכספים שהיא נאלצה לשלם לנפגעים בהודו - הרי שהיא הייתה נאלצת לשלם לנפגעים בהודו פי יותר מ-21 ממה שהיא שילמה בפועל. כנראה שדם אמריקני סמיך יותר מדם הודי. 

נפגעי בופאל קוראים להסגיר את אנדרסון.
מי הרג יותר - אנדרסון או בן-לאדן?
מקור: ויקיפדיה.

מנכ"ל יוניון קרבייד שכיהן בזמן האסון, וורן אנדרסון, נמלט ממשפט על רצח. למרות שבקשת הסגרה הוגשה להודו בעניינו, ההסגרה לא בוצעה מעולם. ישנן טענות לפיהן ממשלת הודו לא מעוניינת להסגיר איש כזה כדי שלא להפחיד משקיעים מערביים עתידיים בארצם. עד היום רבים מתושבי המקום מרגישים שלא רק הנהלת המפעל ואנשי העסקים בגדו בהם, אלא גם ממשלת הודו משום שכספים רבים לא הגיעו אל הנפגעים עצמם. מוכר למישהו? אם מישהו מעוניין לחתום על עצומה שקוראת להסגיר את אנדרסון לרשויות ולקרוא פרטים נוספים על האירוע- לחצו כאן.

מזל טוב מגיע ליוסף (אוסיה) ולדימירוביץ' (וולפוביץ') טרומפלדור. כולנו מכירים אותו מן הסתם מהסיפור של "לא נורא, טוב למות בעד ארצנו" בתל-חי (סיפור שאני, אגב, לא מאמין למילה שלו, פרט לעובדה שהוא מת בקרב הזה). אבל הנה נקודה מעניינת על טרומפלדור, שאני לפחות לא הכרתי עד היום. טרומפלדור שירת בצבא רוסיה ושם איבד את ידו. היפנים שבו אותו בזמן מלחמת יפן-רוסיה. בשבי היפני פעל טרומפלדור רבות בקרב השבויים היהודים וארגן שם בתי מלאכה, בתי ספר, תיאטרון, השיג טליתות וספרי תורה ואף פנה ליפנים שיסייעו לו לאפות מצות בפסח. בפעולותיו בשבי זכה טרומפלדור להערכה רבה בעיני השבויים היהודים והלא יהודים, וכאשר הוא שוחרר מן השבי  - אלפי שבויים באו להיפרד ממנו, נשאו אותו על כפיים וקראו "הנה בן אדם!".

בשנת 2006 הוקמה תערוכה בעיר טאקאישי ביפן שהציגה את מחנה השבויים שהיה במקום וחדר שלם מוקדש לטרומפלדור שלנו. כנראה שגם הם מאוד העריכו את הלוחם השבוי, הבן אדם בעל היד האחת.

תמונה של טרומפלדור מתוך התערוכה ביפן. מקור: בלוג "הקול החופשי של העובדים"

אני לא יודע אם יש פה קוראים ממש צעירים, אבל אני לא רוצה שמישהו יתבלבל בין שתי הדמויות. למעלה יש תמונה של טרומפלדור, ולמטה - דמבלדור. לא להתבלבל.

אלבוס דמבלדור. נא לא להתבלבל בין השניים. מקור: ויקיפדיה. 

והנה דבר אחרון - אם אתם רואים היום מישהו חונה בחניית נכים, או אפילו חוסם את המדרכה, אתם מוזמנים להגיד לו שהוא שמוק (אלא אם הוא באמת נכה, כן?) ושהיום הוא יום הנכים הבין לאומי. 

3.11

כולם יודעים שאנחנו והאמריקאים כבר לא חברים של איראן מאז ההפיכה האסלאמית בשנת 1979. אנחנו שומעים השכם והערב שמשטר האייתולות הוא בסך הכל אוסף של חבורת משוגעים שאי אפשר לסמוך על שום מילה שלהם. 

האמנם?

היום לפני 27 שנים פרסם העיתון הלבנוני א-שראע (`A-Shira) ידיעה לפיה ארצות הברית מוכרת נשק לאיראן. ארצות הברית, (המעצמה הגדולה ביותר, או שמא השטן הגדול) מוכרת נשק למשטר האייתולות באיראן (חבורה של טרוריסטים, אימפריה אסלאמית, משטר של כובענים מטורפים וכו').

ונראה אם תצליחו לנחש מי תיווך בעסקה. לבנון? לא... עיראק? לא... ברזיל? לא, גם לא. אם ניחשתם ישראל, גשו לאדם הקרוב אליכם ובקשו ממנו שיטפח לכם על השכם. ככל הנראה שלא מדובר רק בתיווך, אלא בייזום כל העסקה הזו. ישראל פנתה לארצות הברית כדי לתווך בעסקה לפיה ישראל תמכור לאיראנים נשק בתמורה לנשק חלופי מארצות הברית. ומה ארצות הברית תרוויח מזה? שחרור בני ערובה שהיו שבויים בלבנון. אחד מסוחרי הנשק שתיווכו בתחילת העסקה הזו היה אל"מ (מיל.) יעקב נמרודי, מי שהיה הנספח הצבאי לאיראן בזמנו. 

ספר שכתב יעקב נמרודי על התקופה בה טהרן וירושלים היו חברות הכי טובות. לא קראתי, אבל אני מתאר לעצמי שהוא לא כתב על "איראנגייט". מקור: אתר סימניה. 

ארצות הברית הסתבכה לגמרי עם העסקה. בעצם העסקה היא הפרה אמברגו נשק על איראן. את הכסף שקיבלו מהאיראנים שמרו האמריקנים בשחור והעבירו אותו לקולונל אדוארד נורת' שמימן בעזרתם קבוצה של מורדים בניקרגואה ונקראו "קונטראס". הקונגרס העביר עוד לפני כן חוק לפיו אסור לעזור למורדים. כך יצא שארצות הברית הפרה מתחת לשולחן אמברגו נשק לאיראן ואיסור סיוע למורדים בניקרגואה. 

בהתאם, כאשר התגלתה סופית הפרשה, נאלץ נשיא ארצות הברית דאז, רונלד רייגן, להקים ועדת חקירה. בוועדה הוא וסגנו ג'ורג' בוש טענו שהם לא ידעו על כך, למרות שהיו עדויות על כך שכנראה הם כן ידעו. למרות זאת שניהם ננזפו. בכירים רבים בבית הלבן ובסוכנות הביון CIA הואשמו בבית משפט בעברות כגון קבלת כספים במרמה, הסתרת ראיות וכו'. באופן "פלא" כולם קיבלו חנינה מהירה מרייגן וממחליפו, ג'ורג' בוש. 

אוליבר נורת' בעת מעצרו. מקור: ויקיפדיה.

בעסקת הנשק הזו, שנקראה "איראן-קונטראס" או פשוט "איראנגייט" רכשו האיראנים 2512 טילי נ"ט TOW (עורב) ויותר מ-250 טילי נ"מ HAWK (הוק). כנראה שכאשר ממש רוצים, אפשר לדבר עם הכובענים המטורפים מהמזרח...

ומזל טוב מגיע היום לאפרת גוש שחוגגת יום הולדת! אני מודה שלפעמים כשאני שומע את השירים שלה אני חושב שאנחנו המשוגעים והאיראנים בסדר גמור. 

במיוחד כאשר מאזינים לצמד האיראנים-אמריקנים הנחמדים האלה, עלי שיראזיניה ושאראם טייבי, המהווים את ההרכב דיפ-דיש.