3.12

הי לכולם!

אני משתמש במחשב נייד של LG, יש לי טלפון סלולארי חכם של SAMSUNG, בבית יש לי טלוויזיה של PILOT, DVD של SONY ועוד כל מיני שטויות ודברים נחמדים. והרבה פעמים עולה בי ההרגשה שבשביל שאני אוכל לצרוך את השטויות שלי, טלויזיה, פייסבוק, אינטרנט, לדבר עם אנשים כשאני באוטובוס - אנשים סבלו. אותם העובדים במפעלים במזרח שמייצרים לנו את כל הדברים האלה, עולים לכותרות מדי פעם בכתבה על SWEATSHOP כזה או אחר, או על עובד שהתאבד אחרי 75894 שעות עבודה בלי מנוחה. 

ועדיין, התזכורת הגדולה ביותר לניצול של העולם השלישי ושל כוח האדם במדינות נחשלות קרה היום לפני 29 שנים, בבופאל שבהודו במפעל לייצור חומרי הדברה. 42 טונות של הגז הרעיל מטיל איזוציאנט MIC (לפי השם אפשר להבין שזה משהו לא נעים...) השתחררו לאוויר והתפזרו ברחבי העיר. כחצי מיליון בני אדם נחשפו לגז הרעיל  ובשבועיים שלאחר מכן נהרגו כ-8,000 בני אדם וככל הנראה מספר דומה נהרגו מאז בשל תוצאות נלוות של החשיפה לגז. כ-150,000 בני אדם נפצעו.

עכשיו תגידו - אבל מה זה קשור לפלאפון שלי? איך זה רלוונטי לטלויזיה שלי? או במילים אחרות - איך המערב קשור לזה?! אז אתחיל במשפט פשוט - בסוף כל תאונה שאתם שומעים עליה במדינת עולם שלישי, יושב אמריקני עם מק'דונלדס. בניגוד למפעלי קרבייד (החברה שהמפעל היה בבעלותה) בארצות הברית, המפעל בהודו לא היה ערוך לתקלות ולא תוקנו בו תקנות למקרה אסון. גם הטכנולוגיה שהשתמשו בה במפעל בהודו לא הייתה בשימוש בארצות הברית משום שהיא לא נוסתה ולא נבדקה. משאבים שהיו יכולים להציל חיי אדם (בדיקות בטיחות, נוזלי קירור) לא הושקעו, בעת האסון לא דווח למשטרה ורבים נהרגו מהלחץ והפאניקה ששררו ברחובות ונרמסו למוות. 

ואם זה לא מספיק, קבלו את זה - יוניון קרבייד אמנם חויבה לשלם פיצויים למשפחות ההרוגים ולפצועים, אבל אם בוחנים מקרה אחר של החברה, בו נפגעי אזבסט בארצות הברית תבעו אותם בשל כריית אזבסט ומשווים את כספי הפיצויים שהחברה אולצה לשלם לנפגעים בארצות הברית מול הכספים שהיא נאלצה לשלם לנפגעים בהודו - הרי שהיא הייתה נאלצת לשלם לנפגעים בהודו פי יותר מ-21 ממה שהיא שילמה בפועל. כנראה שדם אמריקני סמיך יותר מדם הודי. 

נפגעי בופאל קוראים להסגיר את אנדרסון.
מי הרג יותר - אנדרסון או בן-לאדן?
מקור: ויקיפדיה.

מנכ"ל יוניון קרבייד שכיהן בזמן האסון, וורן אנדרסון, נמלט ממשפט על רצח. למרות שבקשת הסגרה הוגשה להודו בעניינו, ההסגרה לא בוצעה מעולם. ישנן טענות לפיהן ממשלת הודו לא מעוניינת להסגיר איש כזה כדי שלא להפחיד משקיעים מערביים עתידיים בארצם. עד היום רבים מתושבי המקום מרגישים שלא רק הנהלת המפעל ואנשי העסקים בגדו בהם, אלא גם ממשלת הודו משום שכספים רבים לא הגיעו אל הנפגעים עצמם. מוכר למישהו? אם מישהו מעוניין לחתום על עצומה שקוראת להסגיר את אנדרסון לרשויות ולקרוא פרטים נוספים על האירוע- לחצו כאן.

מזל טוב מגיע ליוסף (אוסיה) ולדימירוביץ' (וולפוביץ') טרומפלדור. כולנו מכירים אותו מן הסתם מהסיפור של "לא נורא, טוב למות בעד ארצנו" בתל-חי (סיפור שאני, אגב, לא מאמין למילה שלו, פרט לעובדה שהוא מת בקרב הזה). אבל הנה נקודה מעניינת על טרומפלדור, שאני לפחות לא הכרתי עד היום. טרומפלדור שירת בצבא רוסיה ושם איבד את ידו. היפנים שבו אותו בזמן מלחמת יפן-רוסיה. בשבי היפני פעל טרומפלדור רבות בקרב השבויים היהודים וארגן שם בתי מלאכה, בתי ספר, תיאטרון, השיג טליתות וספרי תורה ואף פנה ליפנים שיסייעו לו לאפות מצות בפסח. בפעולותיו בשבי זכה טרומפלדור להערכה רבה בעיני השבויים היהודים והלא יהודים, וכאשר הוא שוחרר מן השבי  - אלפי שבויים באו להיפרד ממנו, נשאו אותו על כפיים וקראו "הנה בן אדם!".

בשנת 2006 הוקמה תערוכה בעיר טאקאישי ביפן שהציגה את מחנה השבויים שהיה במקום וחדר שלם מוקדש לטרומפלדור שלנו. כנראה שגם הם מאוד העריכו את הלוחם השבוי, הבן אדם בעל היד האחת.

תמונה של טרומפלדור מתוך התערוכה ביפן. מקור: בלוג "הקול החופשי של העובדים"

אני לא יודע אם יש פה קוראים ממש צעירים, אבל אני לא רוצה שמישהו יתבלבל בין שתי הדמויות. למעלה יש תמונה של טרומפלדור, ולמטה - דמבלדור. לא להתבלבל.

אלבוס דמבלדור. נא לא להתבלבל בין השניים. מקור: ויקיפדיה. 

והנה דבר אחרון - אם אתם רואים היום מישהו חונה בחניית נכים, או אפילו חוסם את המדרכה, אתם מוזמנים להגיד לו שהוא שמוק (אלא אם הוא באמת נכה, כן?) ושהיום הוא יום הנכים הבין לאומי.