שבוע טוב חברים! היום יש לנו יום מלא דם - מוכנים לזה?
היום לפני 72 שנים, בשנת 1941, החלו הנאצים להפעיל את מחנה חֶלְמְנוֹ בפולין. אמנם הוא לא מפורסם כמו אושוויץ, לדוגמא, אבל המחנה הזה היה אבן דרך במכונת ההשמדה הנאצית - הוא היה מחנה ההשמדה הראשון בו נעשה שימוש בגז באופן שיטתי והמחנה הראשון בו שרפו הנאצים את גופות הנרצחים. למעשה, מחנה ההשמדה חלמנו בישר את שינוי התפיסה בהשמדת יהודי אירופה - במקום להגיע אל היהודים באשר הם ולירות בהם, שלחו את היהודים אל המחנה.
כפי שהיה מקובל במחנות השמדה אחרים, הופעל כלפי הבאים במשלוחים נוהל של הטעיה. נאמר להם שהם מועברים ליישוב מחדש במקום אחר, אך לפני כן עליהם לעבור חיטוי. הם נדרשו לפשוט את בגדיהם ולהישאר בבגדים תחתונים, להפקיד את חפציהם אצל פקיד רישום, ולצעוד בעקבות השלטים המורים על רחצה. הם הובלו לחדר שממנו הייתה ירידה אל משאיות גז - רק בשלב הזה הפסיקו הנאצים את ההטעיה והחלו דוחפים את האנשים למשאית. כאשר נדחקו כולם למשאית, חיבר הנהג את האגזוז לתא המטען והחל בנסיעה לעבר אתר הקבורה. שריפת הגופות נעשתה בשלב מאוחר יותר, בו ניסו הנאצים לטשטש את עקבות ההרג, בעקבות מעבר למחנות אחרים כגון אושוויץ.
דוגמא לתפיסת ההשמדה הקודמת של הנאצים, להגיע אל היהודים ולהרוג אותם, ניתן לראות באירוע שהתרחש ממש באותו יום של הפעלת המחנה. טבח יער רומבולה הוא טבח שנמשך על פני כמה ימים, שאחד מהמוקדים העיקריים שלו היה היום, והוא נחשב לממוקד הזוועה הגדול ביותר בתקופה שלפני הפעלת מחנות ההשמדה, פרט לטבח באבי יאר.
בסוף נובמבר הפרידו הנאצים את השוהים בגטו ריגה לכאלה שכשירים לעבודה (ונשלחו ל"גטו הקטן") ולאלה שאינם כשירים לעבודה. אלה שלא היו כשירים לעבודה נאלצו לצעוד בטורים של כ-1,000 בני אדם לעבר בורות ההריגה כאשר הם לוקחים עמם מזוודות ל"יישוב מחדש", או שנאמר להם שמשאיות ייקחו את רכושם לשם. ליד הבורות הם אולצו להתפשט, ולשכב בתוך הבורות עם הפנים כלפי מטה (כדי לחסוך לרוצחים את הזמן של הכנסת הגופות לקבריהם). פעמים רבות הם נאלצו לשכב על גופות שנורו זה מכבר. כל אחד נורה על ידי כדור בודד, דבר שהשאיר פצועים רבים שותתי-דם למות לאט לאט. מתוך 12,000 בני אדם שנשלחו היום לפני 72 שנה אל הבורות, ידוע על 3 ניצולים.
ממש באותו יום, הכריזה ארצות הברית מלחמה על יפן, לאחר התקיפה היפנית על נמל הפנינים, הלא הוא פרל הארבור.
ועכשיו, תסלחו לי שאני אומר את זה ככה - נעבור למוות קצת פחות נורא.
22 שנים אחרי כל האירועים האלה, בשנת 1963, התרסקה טיסה 214 של פאן-אם, ועליה 81 בני אדם. המטוס נפגע מברק שככל הנראה היה טעון חיובית (בניגוד לרוב הברקים שמסתבר שהם טעונים שלילית) ולכן היה חזק מאוד. עד אותה התרסקות, הסברה הרווחת הייתה שמטוסים לא יכולים להיפגע מברק וההתרסקות הזו היא אסון התעופה הגדול ביותר בהיסטוריה שנגרם כתוצאה מברק.
17 שנים אחר כך, בשנת 1980, רצח מארק דיוויד צ'פמן את ג'ון לנון, בעת ששב לביתו מהקלטות עם יוקו אונו. צ'פמן פגש את לנון מוקדם יותר במהלך אותו יום, ולנון אף חתם לו על עותק של "Double Fantasy". "זה כל מה שאתה רוצה?" שאל לנון. צ'פמן, בן ה-25, חייך והנהן לחיוב.
 |
| לנון חותם וצ'פמן מביט בו. מקור: ויקיפדיה. |
צ'פמן המשיך להמתין מחוץ לביתו של לנון, וכאשר הוא שב מההקלטות כדי להגיד לילה טוב לבנו, שון, ירה צ'פמן 5 כדורים שארבעה מהם פילחו את גבו של לנון ואחד אף חדר אל אבי העורקים.
אחרי כל הדם הזה, מגיע מזל טוב, לא?
מזל טוב מגיע לשינייד אוקונר, חנוך רוזן, קים ביסינג'ר, ג'ים מוריסון ו... האחת והיחידה - חווה אלברשטיין. תגידו מה שתגידו, אני חולה עליה.
אני חייב לומר שלמרות הסיום הנהדר עם חוה אלברשטיין, הפוסט הזה דיכא אותי. יעבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה