יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה

לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה נציין 3 בני אדם, שניים מהם נפלו, ואחד מהם בלוגר חשוב, לטעמי.

על פי הודעת משרד הביטחון, מספרם של חללי מערכות ישראל משנת 1860 (כן כן, אנחנו סופרים את הנופלים מאז) ועד היום הוא 23,169. 

אולי מישהו מכם יוכל לעזור לי בקושיה הבאה - מדינת ישראל התחילה את הספירה משנת 1860 אבל... חלל מערכות ישראל הראשון נהרג בכלל בינואר 1873!

החלל הראשון הוא אהרון הירשלר, תושב ירושלים שעבר לשכונת משכנות שאננים, מהראשונות שנבנו מחוץ לחומות, שם ישב ולמד ואף נמנה על אחד מעשרת השומרים שהפקיד השר משה מונטיפיורי על השכונה. ביום האחרון של שנת 1872 פרצו כמה ערבים שודדים לביתו של הרשלר והוא קם, גירש אותם מהמקום ואף ניסה לעצור אותם. אחד השודדים ירה בהרשלר ופצע אותו קשה. אחרי שבוע נפטר הרשלר מפצעיו.

(אומרים "במותם ציוו לנו את החיים". לא יודע לגבי זה, אבל אני חושב שבמותו ציווה לי הרשלר את הידע. בזכותו הגעתי לבלוג מעניין של "צייד המצבות" עודד ישראלי. לא עברתי על כולו אבל הוא נראה מאוד מעניין).

ניסים גיני. מקור:ויקיפדיה

על החלל השני כבר כתבתי בעבר, ואני מעוניין לכתוב שוב, כי הוא חלל מערכות ישראל הצעיר ביותר. גם הסיפור הזה מתרחש בירושלים, בעת שהוטל מצור על הרובע היהודי לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה. רבים הצטרפו למאמץ וגם ניסים גיני, שהיה רק בן תשע וחצי, נתן את חלקו. גיני היה תצפיתן וקשר והעביר ידיעות בין העמדות השונות. ערב אחד סיים גיני את משמרתו והתיישב לאכול ארוחת ערב בזמן שקראו לו לשוב כי אין מחליף לאחת העמדות. להפצרותיו של אמו הוא ענה: "מה את רוצה, שאני אשב בבית ואחרים ימותו?". כאשר שהה בעמדה הרים את ראשו בשביל לזהות תנועה חשודה. צלף ירה לעברו, פגע בנשק שהיה מונח בעמדה ורסיס מהנשק שהתפוצץ פגע בגיני. למחרת נפטר גיני מפצעיו. משפחתו של גיני נאלצה לפנות לבית משפט כדי שבנם יוכר כחלל צה"ל מכיוון שבמשרד הביטחון סירבו להאמין שהיה לוחם כבן 10. 

19 שנים אחר כך, לאחר כיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים, הגיע אל החיילים איש ערבי זקן ודרש לדבר עם המפקד הבכיר. הוא סיפר שהוא קבר במו ידיו חללים יהודים מהמלחמה ההיא בקבר אחים. לאחר שחפרו את הקבר, לא זיהו אף גופה פרט לאחת - גופתו של ילד קטן, שעדיין לא נשרו שיני החלב שלו. 

מספיק לדבר על חללים. האדם השלישי שאני רוצה לכתוב עליו היום עדיין חי (טפו טפו טפו חמסה חמסה חמסה) הוא הבלוגר "אישתון". בתקופה האחרונה ערך אישתון את תחקיר "גיבורים נולדים במותם" על חללי צה"ל ועל הדיווח של משרד הביטחון עליהם. עד כה לא היה ברור מי אלה כל חללי צה"ל עליהם מכריזים בכל שנה בטקסי יום הזיכרון השונים. מסתבר, כך על פי התחקיר שלו - שבשנת 2011 רק 1% מהחללים נפלו במעורבות אוייב. מסתבר גם שבמספר החללים בכל שנה ישנם גם נכי צה"ל שנפטרו שנים רבות אחרי שנפצעו, והוכרו כחללי צה"ל. השנה, כאשר פרסם משרד הביטחון את רשימת החללים של השנה, היתה חלוקה בפעם הראשונה בין חללי צה"ל ובין נכי צה"ל שנפטרו כתוצאה מנכותם.

אני מעריך את אישתון ואת העבודה הקשה שעשה במטרה ליצור שקיפות באותם מספרים.

למעונייים לקרוא על חללי מערכות ישראל - אתר יזכור.