היום לפני 75 שנים, בשנת 1938, הגיעו 196 ילדים מברלין, בלי הוריהם, אל בריטניה. זה היה המשלוח הראשון מתוך תוכנית ה"קינדר-טרנספורט", בה נשלחו 12,000 ילדים, מתוכם 10,000 יהודים, מתוך שטחי גרמניה הנאצית אל בריטניה. תוכנית "קינדר-טרנספורט" באה אחרי ליל הבדולח, אחרי לחצים להעביר ילדים יהודים אל ארץ ישראל. הבריטים התנגדו להעברת הילדים לישראל, אך הסכימו להעבירם לאנגליה, לאחר שהורים רבים הסכימו לגדלם.
בסופו של דבר, ילדים רבים לא מצאו משפחות מאמצות והם נאלצו לעבוד בלא תשלום בתמורה למגורים ולאוכל. הגרמנים הסכימו לשליחת הילדים, אבל בתנאים מסויימים מאוד - הם הגבילו את כמות המזוודות, התמונות, הכסף והם אף סירבו שההורים יבואו לרציפי הרכבת להיפרד מילדיהם כדי למנוע תמונות קורעות לב בתקשורת העולמית.
ילדים רבים הרגישו שההורים שלהם פשוט "נפטרו" מהם וזרקו אותם להיות עובדים פשוטים בבריטניה, אך הרבה גם הבינו, בעיקר אחרי המלחמה, שההורים שלהם הצילו את החיים שלהם.
72 שנים אחר כך, בשנת 2010, החלה השריפה בכרמל, שנמשכה 5 ימים, כילתה 25,000 דונמים והרגה 44 בני אדם. והנה דוגמא לישראליות טיפוסית - בבוקר השריפה הודיע השירות המטאורולוגי כי קיים חשש לשריפות, על כן החליטו במכבי האש ובקק"ל להעמיד מטוסי כיבוי בכוננות. החברות הפרטיות המפעילות את המטוסים מעולם לא קיבלו הודעה על כך. בשל כך מטוס הכיבוי הראשון הגיע רק אחרי קרוב לשעתיים.
אני יודע שיש היום הרבה ביקורת על ראש הממשלה נתניהו ועל כך שהוא הצליח להגיע לחשבון מים של 80,000 ש"ח, אבל מצד שני - סופר טנקר או לא סופר טנקר?
אני יודע שיש היום הרבה ביקורת על ראש הממשלה נתניהו ועל כך שהוא הצליח להגיע לחשבון מים של 80,000 ש"ח, אבל מצד שני - סופר טנקר או לא סופר טנקר?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה