יום רביעי, 16 באפריל 2014

16.4

הי חברים! הרבה זמן לא כתבתי, אבל היום לפני 31 שנים קרה אחד האירועים המרתקים בישראל, ואחד מהאהובים עלי ביותר.

אם אין לחם, לפחות שידעו מה השעה. שעונה של מארי אנטואנט.
מקור: עיתון הארץ.
ביום שבת בבוקר, במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים, חשכו עיניו של שומר המוזיאון - המקום נפרץ ופריטים רבים נגנבו. במשטרה הבינו מיד שלא מדובר בפריצה רגילה ופשוטה, אלא בפריצה מחוכמת ומחושבת. במהלך הלילה נגנבו 106 שעונים עתיקים, בהם שעון בן 200 שנה של מארי אנטואנט ואקדח מוזהב שבו היה שעון ששוויו מוערך בכ-30 מיליון דולר. הגניבה נחשבת לאחת הגדולות בישראל ולגדולה ביותר בירושלים (אולי חוץ משוד בית המקדש, נניח).

מהר מאוד עירבה המשטרה גורמים נוספים - המוסד (לתפקידים מיוחדים, כן? לא הביטוח הלאומי), האינטרפול וחוקרים של חברת הביטוח. גם עיתונאים רבים ניסו להתחקות אחר השעונים הגנובים תוך בניית סיפורים הדומים לסיפורי אינדיאנה ג'ונס ישראלים.

שעון סימפטיק. גם הוא נגנב והושב למוזיאון.
מקור: עיתון הארץ.
כמו שאנחנו רגילים, חקירת המשטרה לא הניבה דבר וחצי דבר, ופרשת הגניבה נפתרה בזכות אנשים שאינם קשורים לחקירה. בשנת 2006 קיבל שען תל-אביבי פנייה מעורכת דין שייצגה לקוחה אלמונית וביקשה לברר את שוויים של ארבעים שעונים עתיקים. השען החשדן התקשר מיד למוזיאון לאמנות האסלאם. 

מסתבר שהגנב החרוץ, נעמן דילר-לידור, חבר קיבוץ עין החורש בשרון, הוא שעמד מאחורי הפריצה המתוחכמת והגניבה הענקית. הלקוחה האלמונית הייתה אשתו הטרייה ואלמנתו הטרייה עוד יותר של דילר-לידור, נילי שמרת, שחיה בלוס-אנג'לס. שמרת הייתה חברתו בימי נעוריהם ושמרה עמו על קשר במהלך השנים. הפורץ האגדי, כפי שקראו לו במשטרה, הוריש לה את כל השעונים ועוד ועוד. שמרת, שהפורץ האגדי התוודה בפניה על השוד שביצע (וכנראה על עוד מעשי שוד רבים), התחתנה עמו כאשר היה על ערש דווי וחולה סרטן בתאריך מיוחד - יום השנה העשרים לפריצה הנועזת. 

בכל אופן, אחרי שהשען התקשר למוזיאון לגבי השעונים, יצרו אנשי המוזיאון קשר עם שמרת ויחד הם הגיעו לעסקה - כל השעונים שברשותה בתמורה למאה וחמישים אלף שקלים בלבד. רק כמה חודשים אחר כך, הודיעו נציגי המוזיאון למשטרה על העסקה והחקירה נפתחה מחדש. בסופו של דבר איתרה המשטרה רק כמחצית מהשעונים הגנובים (שהיו בכספות ברחבי אירופה ובביתה של שמרת) והם הוחזרו למוזיאון, חלקם במצב טוב יותר וחלקם במצב טוב פחות. שמרת, תושבת לוס אנג'לס, נשפטה למאסר של חמש שנים על החזקת סחורה גנובה. 

אז מה בעצם היה לנו? פורץ מופלא, קיבוצניק מלח הארץ, משטרה שלא מצליחה (כרגיל) לפענח פשעים ושעונים. המון המון שעונים. 

שעון קסיו. לא קשור בכלל לשוד,
אבל אני רוצה כזה (אהמ אהמ).
אה, כן - יש לנו בעצם גם מוזיאון ששיבש הליכי חקירה, לא? הרי הדיווח למשטרה על רכישת חלק מן השעונים חזרה נעשה רק כמה חודשים אחרי העסקה. אז למה אף אחד לא הועמד לדין על כך? בתכל'ס, כלכך הרבה פורעי חוק ורק הגברת הנחמדה, האלמנה הקטנה ואהובת נעוריו של נעמן, שילמה את המחיר...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה